אלנתן מספר על השמיכה

הספור של השינה לי  ארוך ומעצבן. הוא מתחיל בגיל 7 או אפילו קודם ומתמשך משבע בערב ואפילו  עד 12 בלילה...

במשך השנים  ניסינו הרבה מאד רעיונות שיעזרו לי להירדם:

  1. לפתוח חלון, לסגור חלון.   לא עזר.

 

  1. כרית אחת או שתיים. עד שהמיטה שלי נהייתה ארמון מפואר של כרים ושמיכות. נעשיתי כמו מלך אבל נרדמתי מאוחר.

 

 

  1. שום עם מלח מתחת הכרית. אמא קראה בעיתון שזה פטנט פלאי והרבה אנשים טוענים שהוא עזר להם. ניסינו שום מקולף ושום עם קליפה, עם שקית ובלעדיה עם מלח ובלי מלח. הרבה שומים התגלגלו בחדר, אבל לא נרדמתי. אולי הפטנט הזה לא טוב בשבילי.

 

  1. ספור שמושמע בקלטת. חשבנו שהספור יגרום לי לא לצאת מהמיטה בגלל שיעמום ותוך כדי אירדם. אבל זה ממש לא עזר כי הייתי צריך לשמוע את המשך הספור ולצחוק מהבדיחות הקבועות ולשיר את השירים...

 

 

  1. אמבטיה ועיסוי בשמן. אמא עשתה לי עיסוי כמו לתינוק היא ספרה לי שכשהייתי תינוק היא עשתה לי הרבה פעמים עיסויים. זה כיף ומדגדג אבל לא מרדים.

 

  1. רעש לבן. וודאי אתם מסתקרנים איך רעש יכול להיות לבן. ולמה דווקא לבן ולא שחור או אדום או ירוק. זה היה מן רעש, כמו גשם שיורד. משמיעים את זה ל"מטופל" והוא מנסה להירדם עם זה.

 

 

  1. כדורים שקוראים להם מילטונין. אמא אמרה לי שחברות ספרו לה על הכדורים האלה שהם עושים שיהיה בגוף יותר מהחומר שגורם להירדם. דווקא הכדורים כן עזרו לי. השתמשתי בהם תקופה עד שהחלטתי להפסיק. לא יודע למה. נמאס לי מהם.  ואמא השאירה לי את ההחלטה.

 

  1. שמיכה כבדה. אימי שמעה מאחותה שהם קבלו בהשאלה שמיכה מיוחדת. שמיכה כבדה ששוקלת כמה קילו והיא עוזרת להירדם. בקשנו להשאיל אותה ודודתי הסכימה בשמחה. אמא סחבה את השמיכה על הידיים, כמו שסוחבים תינוק. התלהבתי לנסות אותה. הרי אני אוהב דברים מעניינים. שכבתי במיטה מתחת השמיכה והרגשתי את הכובד שלה. היה לי נעים ונרדמתי. אחרי תקופה, שבה ראינו שהשמיכה עוזרת לי להירדם, החזרנו אותה לבן דודי ואימי החלה להתעניין על שמיכה כזו.  אחרי בירורים אמא הבינה שקשה להשיג את השמיכה בארץ וקשה להביא אותה מחוץ לארץ. מישהו במשפחה שלנו שמע על השמיכה הפלאית ועל כך שיקר מדי לקנות אותה והחליט להביא שמיכות כאלו לארץ. אם אתם מתכסים בשמיכה כזו, תדעו שהיא הגיעה אליכם קצת בזכותי..

הסוף של סיפור השינה שלי הוא שהיום אני יכול להירדם במהירות. נשאר לי רק לרצות להיכנס למיטה ולישון. אם אני רוצה לישון, יש לי אפשרות להירדם. רק שהרצון הזה הולך לפי תקופות. אם יש התחלה של משהו בבית ספר, או מבצע של אבא או משהו מעניין למחרת, אז אני רוצה לישון בזמן כדי לא להפסיד.  ואם לא – יותר מעניין להישאר ער ולהקשיב לשיחות של ההורים או להשתולל עם אחי.

loading